webxp.searchbutton

קוד אדסנס

webxp.blog

DnnForge - NewsArticles

נלחמים במגיפת הסוכרת הכל אודות סוכרים וסימון התזונתי
/ 3 אוגוסט 2016

האם הסימון התזונתי וההצהרות הבריאותיות-שיווקיות בנושא סוכרים מסייעים לנו במאבק במחלת הסוכרת? 



בתמונה: מוצרים באריזות 100 קלוריות, שמצהירים 'ללא תוספת סוכר' 

במסמך בשם 'תכנית לאומית ומניעה וטיפול בסוכרת', שפרסם משרד הבריאות, מתארות הדיאטניות גילה פיימן ומיכל לנגברג את האתגר והבעיות המרכזיות בתחום: 

"הסימון התזונתי המופיע על אריזות המזון הוא אחד ממקורות המידע העיקריים לכמות הפחמימות במזון. סימון סוכרים בטבלת הסימון התזונתי הוא כיום התנדבותי ולא מחייב, כמו כן אין חקיקה מוסדרת בנוגע למילות התיאור הנוגעות לסוכרים, ההגדרות והמסרים הקיימים מבלבלים ומטעים והשימוש במוצרים על פי הגדרות אלו עלול להשפיע על איזון הסוכרת". 

במסגרת המטרות והיעדים לטווח קצר (2-5 שנים), הן מציינות את תיקון הליקויים, ובמסגרת המטרות והיעדים לטווח ארוך (כ-10 שנים) הן מציינות את האכיפה, שיתוף הפעולה עם התעשייה לייצור מוצרים בריאים יותר, והדרכת הקהל הרחב לגבי השימוש במידע.  

ובמילים אחרות, חולי הסוכרת בישראל אינם מקבלים את הכלים הדרושים להם כדי להתמודד עם המחלה והפתרון המיוחל אינו צפוי בעתיד הנראה לעין! ולא רק שתקנות הסימון התזונתי בישראל אינן מסייעות לחולי הסוכרת, אלא שהן מחריפות את הבעיה ומונעות יוזמות פרטיות שיכולות לסייע:  

תקנות סימון 'ללא סוכר':  

בהיעדר הגדרה ספציפית למונח 'ללא סוכר', הכיתוב 'ללא' מציין שהרכיב אינו נמצא במוצר, גם אם מדובר בכמות מזערית בלבד. לעומת זאת, גם החוק האמריקאי וגם החוק האירופאי, קובעים כמויות קטנות מותרות של סוכר במוצרים שנושאים את הכיתוב 'ללא סוכר'.

וכך, יצרן ישראלי שירצה לייצר מוצרים איכותיים ללא סוכר, שבהם כמות סוכר מזערית טבעית של פחות מ-0.5 גרם למנה, אשר מאושרת על פי סטנדרטים בינלאומיים, יהפוך לעבריין מפר חוק אם יציין את הכיתוב 'ללא סוכר'. כלומר, החוק הנוכחי, מונע מיצרנים לסייע לסוכרתיים! 

סימון מזונות 'ללא תוספת סוכר' 

בניגוד לנעשה ברחבי העולם, לא הצלחנו למצוא תקנות כאלה בישראל, אלא כל מיני הסברים בכל מיני פורומים. מצב זה מייצר 'מערב פרוע' בכל הנוגע לכיתוב על אריזות מזון. בהיעדר הגדרה (או איסור) מצד המחוקק, יצרני המזון לוקחים לעצמם חופש מוחלט בנוגע למילות התיאור הנוגעות לסוכרים, גם אם הללו נחשבים ברחבי העולם כסוכרים! 

איך תזהו סוכרים בטבלת הרכיבים? 

את התמונה הבאה גזרנו עבורכם מתוך כתבה בשם: '56 שמות שונים לסוכר. המאמצים שעושים יצרני המזון על מנת להסתיר את כמויות הסוכר המוסף במוצרים שלהם הם בהחלט מטרידים'.

וכמו שאתם רואים, הסטנדרטים הבינלאומיים מאוד ברורים, והרשימה הארוכה כוללת דבש, סירופ אגבה, סילאן (Date Sugar) ועוד סוגים, שהיצרנים הישראלים מרשים לעצמם להחריג מרשימת הסוכרים המוספים...  

כמה סוכר יש במוצרים 'ללא תוספת סוכר'? 

הנה כמה דוגמאות שמתייחסות לתמונה למעלה: 

  • בפריכיות הכוסמת של זן בר, יש 0.7 גרם סוכר ל-100 גרם, שזו כמות זניחה של 0.2 גרם לאריזת טריות (4 פריכיות) של 100 קלוריות. 
  •  בחטיף של FREE יש 43.2 גרם סוכרים ל-100 גרם, שזו כמות טבעית גבוהה שמקורה בתמרים. 
  • בחטיפי הבריאות של אברהמסון אין ציון של כמות הסוכרים. 

ובכלל, רק כ-15% מן המוצרים שמצהירים 'ללא תוספת סוכר' מציינים בטבלה התזונתית את כמויות הסוכרים, כך שחולי הסוכרת נותרים חסרי אונים בניסיון לקבוע האם המוצרים יסייעו להם, או יכשילו אותם! כך, לפחות, עולה מבדיקה מדוקדקת של למעלה מ-50 מוצרים רלוונטיים בקטלוג 'מוצרי ה-100 קלוריות בישראל'. 

האם יש ברשימת הסוכרים כאלה שהם טובים יותר (או רעים פחות) מאחרים? 

כן ולא. רוב הסוכרים המוספים הם בדרך כלל תערובת כלשהי של גלוקוז ופרוקטוז במינונים שונים. סוגים אחרים נדירים יותר הם: גלקטוז, לקטוז ומלטוז. הגלוקוז והפרוקטוז דומים, אלא שיש להם שני הבדלים עיקריים: 

  • האינדקס הגליקמי של הגלוקוז הינו 100, והאינדקס הגליקמי של הפרוקטוז הוא 25, כלומר הגלוקוז מעלה את כמויות הסוכר בדם במהירות גבוהה יותר.
  • הגלוקוז יכול להתפרק כמעט בכל התאים בגופנו, בעוד שפירוק הפרוקטוז נעשה רק בכבד, וזה הופך את הפרוקטוז למזיק יותר, למרות שהאינדקס הגליקמי שלו נמוך יותר. 

הסוכרוז הוא הסוכר הלבן שכולם מכירים והוא בנוי מ-50% גלוקוז ו-50% פרוקטוז. האינדקס הגליקמי שלו הוא 65. 

סירופ האגבה נחשב לעיתים לבריא יותר משום שהאינדקס הגליקמי שלו נמוך יחסית: 15. יחד עם זאת, יש שגורסים שהוא מזיק כפליים כיוון שמכיל בין 70% ל-90% פרוקטוז ורק בין 10% ל-30% גלוקוז. 

הדבש מורכב מכ-38% פרוקטוז, כ-31% גלוקוז, כ-7% מלטוז ועוד סוגי סוכר בכמויות קטנות יותר. 

גם הסילאן מכיל תערובת של גלוקוז ופרוקטוז! ולא מצאנו מחקרים שמחזקים את תפיסת הבריאות החריגה שמתקיימת לגביו. 

האתר Authority Nutrition מספק הסברים נפלאים ורשימה מקיפה של הרכבי 56 סוכרים שונים. להלן סיכום מקוצר:

  • 37 סוכרים שונים מכילים תערובת של גלוקוז ופרוקטוז במינונים שונים.
  • 15 סוכרים , מכילים גלוקוז נקי, או תערובת של גלוקוז עם סוכרים אחרים, שאינם פרוקטוז.
  • 2 סוגי סוכרים הם כאלה שמכילים פרוקטוז בלבד.
  • 2 סוגי סוכרים אינם מכילים גלוקוז או פרוקטוז.

את שמות הסוכרים בכל קבוצה ניתן לראות במקור

והאתר Sugar-and-sweetener-guide מספק רשימה מפורטת עם האינדקס הגליקמי של סוכרים, סוכרים כוהליים וממתיקים מלאכותיים שונים. גם הוא מזהיר מפני ההשפעות המזיקות של הפרוקטוז, כיוון שהאינדקס הגליקמי הנמוך יחסית שלו עשוי להטעות. 

 לסיכום: כל הסוכרים אינם בריאים וחשוב להכיר אותם, אך למוצרים שמכילים סוכר טבעי, כמו פירות ומוצרי חלב, יש יתרונות בריאותיים וזו הסיבה שהצרכנים והמחוקקים ברחבי העולם מתייחסים לסוכרים טבעיים בסלחנות, ולסוכרים מוספים באכזריות... 

ולמה אנחנו נופלים בפח? 

כי קשה לנו לוותר על מתוק, אז אנחנו מקשיבים לגורמים שיש להם אינטרסים מסחריים ומשכנעים את עצמנו שיש סוכרים טובים...

webxp.UserStatus

webxp.rightMenuUp