webxp.searchbutton

קוד אדסנס

webxp.blog

DnnForge - NewsArticles

הדירוג הבריאותי של מועדון ה- 100 למה צריך דירוג בריאותי של מוצרי מזון ולמה אימצנו דווקא את ההמלצות של ה- Institute Of Medicine?
רוני גורדון / 6 אוקטובר 2014

אם נשפוט על פי הסחף בכמות היוזמות העולמיות שמתיימרות לפשט את המידע התזונתי עבור הצרכנים, נראה שכולם – מראשון המחוקקים ועד אחרון היצרנים – מסכימים (או מסכימים בשתיקה) שהמידע התזונתי מבלבל, שהצרכנים מתקשים לעבד את המספרים ושיש צורך בשינוי.

הנה דוגמא לכמה מן היוזמות, שכוללות תווי בריאות מגוונים:


ומה בתמונה? (מימין לשמאל ומלמעלה למטה)

1. תו הבריאות של ארגון הלב האמריקאי, ה- AHA, שהוא ככל הנראה התו הותיק ביותר, שהושק כבר בשנת 1987, ונועד לסייע לצרכנים לבחור מוצרים הטובים לבריאות הלב.

2. תו שמחבר בין שיטת הרמזור האנגלית, על פיה הרכיבים התזונתיים 'הרעים' מסומנים בצבעי הרמזור: אדום לרמות גבוהות, כתום לרמות בינוניות וירוק לרמות נמוכות, לתו בשם Guidelines Daily Allowance, או בראשי תיבות GDA, שהושק לראשונה ע"י יצרנית השוקולד מארס בארה"ב, על פיו מסמנים (ללא צבעי רמזור) את הקלוריות למנה ואת האחוזים לצריכה יומית מותרת של רכיבי המוצר הרעים על בסיס דיאטה של 2,000 קלוריות ביום.

3. תו שהשיקה תעשיית המזון האמריקאית בשנת 2011 בשם Facts-Up-Front ובו מסמנים בחזית האריזה את הקלוריות, השומן הרווי, הנתרן והסוכר למנה, כמו גם עד שניים מרכיבי המוצר 'הטובים', כמו ויטמינים ומינרלים.

4. תו 'דגנים מלאים', שכמותו יש גם בישראל ('דגנים מלאים יותר טובים' של נסטלה).

5. תו בשם Guiding Stars שפותח ע"י רשת סופרמרקטים אמריקאית, לפיה כל מוצר מקבל נקודות זכות על רכיבי המוצר הבריאים, נקודות שליליות על רכיבי המוצר הלא בריאים, וציון משוכלל של בין 0 ל- 3 כוכבי בריאות באמצעות תוויות מדף.

6. תו בשם Nuval על פי שיטה שפותחה באקדמיה, על פיה מדרגים את כל המוצרים בסופרמרקט בציון בריאותי משוכלל של בין 1 ל- 100 בעזרת תוויות מדף.

7. תו בריאות בשם Great For You שפותח ע"י רשת וולמארט והושק בשנת 2012. התו אמור לסייע לצרכנים לבחור מוצרים בריאים, שעולים בקנה אחד עם ההמלצות לתזונה נכונה של ה- Dietary Guidelines for Americans.

8. ההמלצות לדירוג בריאותי כפי שגובשו ע"י ה- Institute of Medicine בארה"ב ואומצו אצלינו במועדון ה-100.

9. אפליקציה בשם Fooducate, שמדרגת את כל מוצרי המזון בשוק האמריקאי בציון של בין 1 ל- 10, אך בשיטת האותיות האמריקאית: A, A-, B+... D.

נ.ב. אם אתם נמנים על אוהדינו וקוראי הבלוג שלנו, אתם כבר אמורים להכיר חלק מן היוזמות, שכתבנו עליהן בעבר, כמו: שיטת הרמזור, NuvalFooducate ו- Guiding Stars...

אז האם השיטות הללו מסייעות לצרכנים?

ובכן, רוב השיטות חדשות יחסית ולכן מוקדם מידי מכדי לשפוט, למרות שנעשו כבר מספר מחקרים. בד בבד, העוסקים בבריאות הציבור מביעים חשש שריבוי השיטות יחריף את הבלבול בציבור ויביא לתוצאה הפוכה מזו המיוחלת, וגוברים הקולות הקוראים לבחור בשיטה אחת שתחייב את כל העוסקים במלאכה.

אז האם יש שיטה אחת שהיא באופן מובהק טובה מן האחרות?

את השאלה הזו ניסו לפתור ב- Institute on Medicine, או בראשי תיבות ה- IOM, האמריקאי באמצעות מחקר מקיף ומעמיק ביותר, שבחלקו הראשון, שנמשך כשנה ופורסם בשנת 2010, בחנו שיטות קיימות, מחקרים שנעשו ברחבי העולם, והתייעצו עם מומחים מדיסיפלינות שונות, ובחלקו השני, שפורסם ב-2012, גיבשו קווים מנחים והמלצות לבחירת שיטה מובילה.

ומהן ההמלצות שגיבש ה- IOM לגבי 'השיטה הנכונה'?

הארגון הגיע למסקנה שאין שיטה מושלמת ויש צורך בשיטה חדשה שתכלול את המרכיבים הבאים:

1. סמל גרפי, שהוא פרשנות של המידע התזונתי (להבדיל ממידע תזונתי מקוצר!), שיבהיר ולא ישאיר פתח לטעויות האם המוצר בריא או לא.

2. תצוגה של:  a. הקלוריות.  b. הציון הבריאותי – יצירת מידרג בין 0 ל- 3 נקודות בריאות, כאשר המידע התזונתי המשוכלל כולל את מרכיבי המוצר 'הרעים' הבאים: שומן רווי ושומן טראנס, נתרן וסוכר מוסף.

3. מופע רחב על כל מוצרי המזון בסופרמרקט על מנת לאפשר לצרכנים להשוות מוצרים בתוך הקטגוריה שלהם וביחס למוצרים מקטגוריות אחרות.

4. מיקום עקבי של הסמל על מוצרי המזון השונים.

5. יישום פשוט ע"י העובדה שהמידע יעלה בקנה אחד עם חוק הסימון התזונתי.

6. חיבור לטבלה התזונתית, כך שתיעשה אכיפה של השניים.

7. מידע תזונתי נגיש לכל (nonproprietary), שהוא תרגום שקוף של הטבלה התזונתית לפורמט שיש לו משמעות בריאותית.

8. משמעותי ושימושי עבור הצרכן, דרך תוכניות קידום שונות ומתמשכות שיבוצעו ע"י כל הנוגעים בדבר.

אז האם הדוגמאות שהבאנו למעלה מקיימות את ההמלצות של ה- IOM?

התשובה היא שרק באופן חלקי - הנה כמה דוגמאות:

  • שיטת ה- Facts-Up-Front, כמו גם ה- GDA, אמנם מציגות את הקלוריות, אך אינן מתרגמות את המידע התזונתי לסמל גרפי פשוט להבנה.
  • השיטות של Nuval ו- Guiding Stars אמנם משתמשות בסמל גרפי, אך אינן מציינות את כמות הקלוריות, ומשתמשות באלגוריתם מיוחד שפיתחו, שאינו נגיש לכל.
  • התו של ארגון הלב, כמו גם תו הדגנים המלאים, אמנם משתמשים בסמל גרפי, אך אינם מייצרים מדרג בריאותי שרלוונטי לכל המוצרים בסופרמרקט או שמסייע להשוות מוצרים מקטגוריות שונות. בנוסף, הם אינם מסמנים את הקלוריות.

אנחנו, במועדון ה-100, לעומת זאת, אימצנו את ההמלצות התזונתיות של ה- IOM בשילוב עם הקריטריונים של שיטת הרמזור הבריטית, כדלקמן:

וכמו שאתם רואים, לצד כל מוצר ב- '100 קלוריות' מופיע אייקון בצורת לב, שהוא מלא, מלא חלקית או ריק, בהתאם לרמת הבריאות:

  • לב מלא – ציון 'מצויין'
  • 2/3 לב מלא – ציון 'טוב מאוד'
  • 1/3 לב מלא – ציון 'טוב'
  •  לב ריק – לא מספיק בריא

והנה הסבר מפורט יותר של הדירוג, שעולה בקנה אחד עם המלצות ה- IOM:

אז האם העובדה שאימצנו את ההמלצות הללו היא למעשה קביעה שלנו שזו השיטה הטובה ביותר בעולם?

התשובה היא שלאו דווקא. השיטות האהובות עלינו הן: Fooducate, Guiding Stars, Nuval ו- IOM, אבל בפרקטיקה של החיים ולפי ניתוח שערכנו לשיטות שאהבנו, רק שיטת ה- IOM, אפשרית ליישום בישראל, במגבלות חוק הסימון התזונתי הישראלי.

אנו מזמינים אתכם לקטלוג המוצרים שלנו, שמאפשר לכם לא רק לזהות את המוצרים הבריאים, אלא גם למיין את המוצרים לפי רמת הבריאות שלהם ו... לבחור בריא ב-100!

בהצלחה!

webxp.UserStatus

webxp.rightMenuUp