webxp.searchbutton

קוד אדסנס

webxp.blog

DnnForge - NewsArticles

'ללא תוספת סוכר' כמשל לחוק הסוכר שנמס בריאות הציבור כשטח הפקר - איך לא מחייבים את היצרנים לסמן עבורנו את הסוכר, ויצרן 'את הישר בעיניו יעשה'
רוני גורדון / 14 פברואר 2014

מצ"ב לעיונכם תכתובת שניהלתי לפני כמעט שנתיים עם חבר הכנסת יעקב כץ, שביחד עם חבר הכנסת אורי אורבך, העביר בכנסת ב- 28.6.10 הצעת חוק חשובה שתחייב את יצרני המזון לסמן את תכולת הסוכר במוצריהם:  


 

ומאז, חודש אפריל 2012 אנחנו מחכים בסבלנות אין קץ. ופתאום, שמנו לב שהתקנות הגיעו בכל מה שנוגע לסימון שומנים, אך נושא הסוכר, נזנח ונשכח, במה שנתפס בעיננו, לאור מימדי מגיפת ההשמנה ותפוצת מחלת הסוכרת, כרשלנות בהגנה על בריאות הציבור.  

יצאנו לבדוק כיצד התמוססו התקנות ונתקלנו בדברים הבאים במאמר מעניין בשם 'סוף מר לחוק הסוכר? או: המרחק בין חקיקה ליישומה הראוי ותהיות לגבי מה שחוצץ ביניהם' שכתב אלעד זיגלמן בכתב העת המשפטי 'טרקלין': 

"... רשימה זו אינה מפנה ביקורת כלפי חברי הכנסת שגיבשו את הצעת החוק או הועדה שאישרה אותה. הם, לכל הפחות, זיהו את הבעיה ויזמו את השינוי. עם זאת, קיים מרחק עצום בין המצוי לרצוי בנוגע לסימון הסוכר – רעיון כל כך פשוט שמיושם במדינות רבות בעולם. אם נוסיף למשוואה את העובדה שסימון כאמור יעניק לנו (הצרכנים) קצת יותר שקיפות לגבי מה שאנו בוחרים להכניס לגופנו, ויאפשר לקבל בחירות קצת יותר מוצלחות לגבי תזונה ובריאות, נתקשה שלא לתהות מה מסכל את יישום הסימון גם בישראל...  

"חוק הסוכר" אינו מהווה במקרה זה אלא משל. משל לחולשת הרשות המחוקקת (שהעבירה את החוק) אל מול הרשות המבצעת (שמעולם לא יישמה אותו). משל לנציגי ציבור שעוצרים שלב אחד מוקדם מידי, אך לא לפני שזקפו לעצמם קרדיט על מהלך שמעולם לא הושלם. משל להשפעת בעלי הון על רשויות השלטון, שזוכים לעדיפות על פני טובת הציבור. ויותר מכל, משל לציבור אדיש שככל הנראה פשוט התרגל להנמיך ציפיות ולהסתפק במועט...".
מומלץ לקרוא עוד במקור

ובאמת רפיסותנו מביאה למצב ש- 'איש (יצרן) את הישר בעיניו יעשה', וסימון הסוכרים, כמו גם ההצהרות התזונתיות-שיווקיות בנושא זה הן ממש בבחינת 'מגדל בבל', שמוביל אותנו במקרה הטוב לשום מקום ובמקרה הפחות טוב לגיהינום.  

אז כיוון שהדוגמאות רבות מספור, בחרנו (הפעם) להציג כמה דוגמאות של מוצרים המצהירים 'ללא תוספת סוכר', ולבדוק האם הם באמת ללא תוספת סוכר, ואת גישת היצרנים השונים לנושא סימון הסוכרים. נקדים ונאמר שלפי הגדרות תזונתיות בינלאומיות, סוכר מוסף הוא כל סוכר, או סירופ, שמוסיפים למוצרי מזון בתהליך הייצור, אך לא סוכר שנמצא בהם באופן טבעי, כמו בפירות ובמוצרי חלב.

1. אנרג'י מצופה שוקולד – חטיף דגנים עם מיקס אגוזים 'ללא תוספת סוכר':

 

סימון פחמימות בטבלה התזונתית:
פחמימות: 71 גרם
סוכרים: לא מצוין
רב כהלים: 30 גרם
סיבים תזונתיים: 10.6 גרם

אז למרות שהיצרן לא מסמן סוכרים בטבלה התזונתית, אנו למדים מרשימת הרכיבים שאין סוכר במוצר.

שורה תחתונה – 'ללא תוספת סוכר', זה באמת ללא תוספת סוכר. לדף המוצר באתר לחצו כאן.  


2. הרדוף חטיף חמוציות אורגני 'ללא תוספת
סוכר':

סימון פחמימות בטבלה התזונתית:
פחמימות: 54 גרם
סוכרים: לא מצוין
סיבים תזונתיים: 5 גרם

אז למרות שהמילה 'סוכר/ים' אינה מופיעה בטבלה התזונתית או ברשימת הרכיבים, המוצר מכיל סוכר מוסף בכמות משמעותית בדמות סירופ אגבה אורגני, המופיע שני ברשימת רכיבים, כלומר זה הרכיב השני (אחרי אורז מלא אורגני) בכמות שלו במוצר.

חשוב לדעת שיש למעלה מ- 20 שמות נרדפים של סוכרים מוספים, כולל סירופ אגבה, כפי שמתואר לדוגמא במסמך של אוניברסיטת הרווארד.  

שורה תחתונה – 'ללא תוספת סוכר', זה עם תוספת סוכר. לדף המוצר באתר לחצו כאן.


3. פוזיטיב חטיפי אנרגיה חיובית!! שוקולד ואגוזים 'ללא תוספת סוכר':

סימון פחמימות בטבלה התזונתית:
פחמימות: 55.8 גרם
סוכרים: 26.2 גרם
סיבים תזונתיים: 6.2 גרם

מצד אחד, מגיע ליצרן מילה טובה על שמסמן את תכולת הסוכר בטבלה התזונתית, כי לצערנו, זה ממש לא טריוויאלי אצלנו בישראל. מצד שני, המוצר מכיל סוכר מוסף בכמות משמעותית בדמות סירופ אגבה אורגני, המופיע ראשון ברשימת הרכיבים, וסילאן.  

שורה תחתונה – 'ללא תוספת סוכר', זה עם תוספת סוכר. לדף המוצר באתר לחצו כאן.


4. FREE חטיף תמרים ובוטנים 'ללא תוספת סוכר':

סימון פחמימות בטבלה התזונתית:
פחמימות: 56 גרם 
סוכרים: 42.5 גרם
סיבים תזונתיים: 7.4 גרם

אנו מקווים שכל היצרנים יאמצו את הסטנדרטים של המותג FREE בדמות שקיפות מלאה. למרות שמדובר בכמות סוכר טבעי גבוהה, שמקורה בתמרים ובצימוקים, תכולת הסוכר מצויינת באופן וולנטרי בטבלה התזונתית ומאפשרת לצרכן לקבל החלטה מושכלת! כך למשל, את תכולת הסוכר הגבוהה יכול הצרכן לקזז עם מוצרים אחרים שבהם תכולת הסוכר נמוכה, וליהנות מן היתרונות הבריאותיים שמספקים הפירות היבשים, האגוזים והזרעים במוצר.  

שורה תחתונה – 'ללא תוספת סוכר', זה באמת ללא תוספת סוכר. לדף המוצר באתר לחצו כאן.   

אז כמו שאתם רואים, בכל הנוגע לסימון סוכרים, בהיעדר סטנדרד מחייב, אנו חיים במערב הפרוע וכל יצרן פועל לפי הבנתו וצו 'מצפונו', ואנו הצרכנים זקוקים לתואר בתזונה או בבלשנות (מן המילה בלש) כדי לפענח את תכולת הסוכר. 

לפני מספר ימים יצא לי לשוחח עם דיאטנית המועמדת לתפקיד מוביל במערכת הבריאות, אשר הסבירה לי שהבעיה בסימון סוכרים היא בכלל ענין של אכיפה. כיוון ש (א) סוכרים טבעיים מגיעים עם מוצרים שנחשבים בריאים, כמו פירות ומוצרי חלב, ו (ב) לא ניתן בבדיקות מעבדה להבחין בין סוכרים טבעיים לסוכרים מוספים, ו (ג) לא ניתן לסמוך על היצרנים שידווחו דיווח אמיתי על כמות הסוכר המוסף, ו (ד) לא רוצים שהצרכנים יוטעו לחשוב שמוצרי חלב ופירות אינם בריאים, כיוון שיסומנו בתכולת סוכר גבוהה יחסית, פוטרים את היצרנים מחובה זו.  

ואנחנו חושבים שחזקת החפות צריכה לעמוד ליצרנים (עד שלא יוכח אחרת) ונציגי הציבור שלנו צריכים לחייב את היצרנים לפרט את תכולת הסוכר במוצרים שלהם כפי שעושים במדינות מתוקנות ששמות את בריאות הציבור בסדר עדיפות לאומי גבוה. 

ויפה שעה אחת קודם!

webxp.UserStatus

webxp.rightMenuUp